מילה של נאור 
פוסט השבוע: חופשות הכתיבה הכי טובות שלי 

פוסט השבוע: חופשות הכתיבה הכי טובות שלי

 
מילה של נאור |
 

החופש לכתוב הוא הדבר הכייפי ביותר בכל תהליך היצירה, ובשבילי זה המקסימום תמורה שאני מקבל על העבודה הקשה. למי שרוצה לנסוע ולנקות את הראש, אספתי כמה המלצות על המקומות הכי מדהימים שהייתי בהם בחופשת כתיבה. לגזור ולנסוע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"אתה חוזר תמיד אדם הרבה יותר חזק"
 "אתה חוזר תמיד אדם הרבה יותר חזק"   

 

למזלי קל לי לכתוב תסריטים, להבדיל מכתיבת סטנד-אפ שהיא הרבה יותר קשה עבורי. כדי לכתוב כמה שיותר ובזמן קצר אני נוסע בדרך כלל לחופשות כתיבה במקומות שונים בעולם. מקומות יפים אך חשוב שיהיו גם משעממים, כדי שיכריחו אותי להתמקד אך ורק בתסריטים ובעולם שהחלטתי לברוא.

 

חופשות כתיבה זה הדבר הכי טוב שעשיתי כדי לקדם את העבודה שלי. אתה חוזר תמיד אדם הרבה יותר חזק. חופשה כזו מוציאה ממך את הכי טוב שאפשר, ואתה נפגש עם המקומות הכי סודיים שבתוכך ונאלץ להקיא החוצה את חידוד הדמיון הטוב ביותר שאתה יכול להוציא מעצמך. אין לי ספק שהיוצר הטוב ביותר נמצא אי שם בשטח, היוצר והכותב הטוב ביותר תמיד יהיה זה שעוד לא התגלה והרעב שלו הוא בעל החושים החדים ביותר.

 

כתבה זו מיועדת לאנשים שחשים שעדיין לא הגשימו את מה שהם יודעים לעשות כל כך טוב, כי מעולם לא נתנו להם את הצ'אנס. מניסיון אני יכול להגיד לכם שאין דבר יותר מתסכל מלהרגיש שיש לך משהו שבוער בתוכך ולא נותנים לך להגשים אותו. חופשות הכתיבה הראשונות שעשיתי היו דווקא בתקופה כלכלית פחות טובה בחיי, אך הן התגלו כהשקעה הכי טובה שיכולתי לעשות למען עתידי והן כללו סרט באורך מלא שכתבתי ביוון ואני מתעתד לעשותו אחרי הסדרה, וכמובן את החברים של נאור - העונה הראשונה והשנייה. בין אם אתם סופרים, תסריטאים, יוצרים או סתם אנשים שאוהבים לכתוב, אז אני ממליץ על כך ממש מכל הלב.

 

אמורגוס יוון

עזבו אתכם ממיקונוס, סנטוריני או כרתים. אם אתם רוצים לחוות יוון לפנים אז אין מקום מושלם יותר מאמורגוס. חווית הכתיבה העוצמתית ביותר התרחשה בחלקת בראשית הזאת. גם נשבעתי לעצמי שלעולם לא אחזור לשם עד שלא אגשים את חלום צילום הסרט שכתבתי בזמן שהייתי שם. הסרט הזה הוא פרויקט חיי והמקום הזה היה המקום המושלם ביותר בו ביקרתי. שעה וחצי מעבורת מסנטוריני או 4 שעות הפלגה מפארוס ותגיעו לאחד האיים הנעימים והיפים ביותר שיש. אמורגוס הוא אי קטן יחסית. האוכלוסייה המקומית לא גדולה ומאוד נעימה, ויש שם את אחד המנזרים היפים ביוון ואת הים הכי כחול שראיתי.

 

המלונות באמורגוס ממש לא יקרים ואני ממליץ לא לסגור מלון מהארץ, אלא רק בהגיעכם לשם. הייתי שם ב"אוף סיזן "של תחילת מאי ואני חייב לציין שיש שם אחלה קהל והוא יחסית לא מתויר. מתאים מאוד גם לזוגות שלא מפחדים מהשקט ומלהיות עם עצמם.

 

גרינדלוואלד שוויץ

חופשת הכתיבה השנייה שלי, בה כתבתי את ששת הפרקים הראשונים של העונה הראשונה, הייתה בגרינדלוולד של סוף קיץ 2005. אחר כך חזרתי לשם לעוד שבעה פרקים בחורף. גרינדלוואלד נמצאת בעמק מדהים למרגלות האלפים, המיקום הוא  למעשה התמונה שאתם רגילים לראות מהגלויות של שוויץ: נוף מטורף ועוצר נשימה שמתגלה בשיא עוצמתו כבר לאחר נסיעה של שעה ורבע מציריך.

 

גם שם לא הייתי מזמין מלון מהארץ אלא בהגיעכם לשם. פשוט נסו למצוא את הChalat  (סוג של צימר) עם הנוף הטוב ביותר, ותאמינו לי שזה כבר יטעין לכם ת'גוף עם מנות של אנדרנלין כתיבה מטורף. לזוגות הייתי פחות ממליץ להגיע לשם. עשיתי את הטעות הזאת כשהראיתי לזוג חברים את התמונות ולמרות שהזהרתי אותם הם התעקשו, נסעו חזרו ונפרדו. המקום מאוד יפה אך גם משעמם מוות, אבל למי שרוצה לכתוב במקום שמכריח אותך פשוט רק לכתוב ולכתוב, אז המקום הזה מושלם, ושכחתי לומר שהוא גם נוח מאוד להגעה.

 

בגרינדלוואלד כתבתי את הפרק חול מקופיפי שסיים את סשן הכתיבה של העונה הראשונה וצילמתי את עצמי לבדי בשלג, עונה כביכול לאימא שלי בסדרה כשאני משקר לה שאני בעמוקה ולא בשוויץ. אם דיברנו על חירות אז אין כיף יותר גדול מלחזור עם כל כך הרבה פרקים ועוד עם חומר גלם שלך גולש עם מזחלת שלג, משקר לאמא שלך לגבי מיקומך (חומר גלם מיוחד שנשזר אחרי זה בפרק). חירות J

 
"תחושת חופש אמיתי"
 "תחושת חופש אמיתי" 
 צילום: צילום: נאור ציון 
 

 

אל קלאפטה - דרום ארגנטינה

כשאני נוסע לחופשת כתיבה של שבועיים אני בדרך מספיק לכתוב כ-6 פרקים, וכדי להספיק לעשות זאת בזמן כה קצר של חופשה אני מקפיד לכתוב חמישה עד שישה עמודים ראשונים של כל פרק פה בארץ, ואז כשאני שם קל לי הרבה יותר פסיכולוגית להתקדם לפרק הבא.

 

חופשת הכתיבה בארגנטינה התגלתה כקשה יותר. קודם כל הטיסה מתישה וכשאתה מגיע לבואנוס איירס אז יש לך חשק לכל דבר חוץ מלכתוב. הכתיבה המשמעותית בארגנטינה הייתה בדרום הארץ המדהימה הזאת בעיירה שנקראת אל- קלאפטה. מטיילים של אחרי צבא בדרום אמריקה מכירים אותה היטב. שילוב מדהים של מדבר ושלג ואנשים נחמדים בכל פינה. דמותו של המאפיונר טוני קלאפטה מפרק "הסכסכן במאפיה" בעונה השנייה היא על שם העיירה המדהימה הזאת, ויש שני מלונות שאני ממליץ עליהם שם.

 

המלון הראשון הוא מלון Design suites - מלון חמישה כוכבים שמתאים גם לזוגות ונמצא מול נוף מדהים של אגם שמזכיר מאוד את ים המלח, רק שמעברו השני יש נוף פסגות הרים מושלגות, כזה  שגורם לך לקום בכל בוקר ולא להאמין למה שאתה רואה. המלון השני שאני ממליץ עליו, אבל רק למי שבאמת רוצה להתבודד ולכתוב בצורה החזקה והאינטנסיבית ביותר, הוא מלון Las sinfonuas - מלון פשוט מאוד ונטול פוזה שנמצא ממש על האגם. יש שם מיטות קטנות שמזכירות חדרי שינה במנזרים ואווירה של שקט שנכנס לוורידים וממקד אותך בצורה מוחלטת רק בכתיבת המחשבות. לאחר שסיימתי את הכתיבה בקלאפטה נשארו לי שלושה ימים לבזבז והחלטתי לקחת אוטובוס ולנסוע לעיירה אל צ'לאטן שנמצאת במרחק ארבע שעות נסיעה למרגלות הפיץ' רוי, אחד ההרים המפורסמים בדרום אמריקה.

 

הדרך לאל צ'לטן מאל קלפטה היא אחת היפות בכל היבשת, ואולי אחת היפות בעולם. באוטובוס פגשתי כמה ישראלים של טיול אחרי צבא שלא הבינו מי זה הארגנטינאי התמהוני הזה שדומה לנאור ציון. החוויה איתם בזמן הטיפוס על הפיץ' רוי הייתה אחת המהנות שחוויתי, ובאחת מעצירות האוכל שהיו בשלבים המוקדמים של ההר נתתי להם הופעת סטנד אפ במקום הכי יפה ולא צפוי בעולם.

 

האיים המלדיביים

על האיים המלדיביים שמעתי מהרבה מאוד אנשים. יש לי לא מעט חברים שנוסעים לשם לחופשות גלישה ולפחות עוד שלושה זוגות חברים שחזרו משם מירח דבש. החוויה החזקה של הכתיבה באמורגוס, שהוא גם אי, גרמה לי לחפש מקום דומה אבל עם אופי יותר טרופי. ההתלבטות שלי הייתה בין אפריקה למלדיביים והלכתי בסוף על האפשרות השנייה.

 

הדרך המומלצת ביותר והמהירה ביותר להגיע למלדיבים היא דרך ירדן. אתה ממשיך משם בטיסה של שבע שעות לסרילנקה ומשם עוד שעתיים לאזור המלדיביים ועוד סירת מרוץ של 45 דקות לאי שבחרת. לאחר המלצה חמה של חבר לשנות בשדה תעופה של עמאן את הכרטיס ל"ביזנס" בעלות של 300 דולר, דווקא אז הכל החל להשתבש ולהתחרבש. איך ששדרגתי לביזנס הודיע הכרוז שהטיסה נדחתה ב-12 שעות, מה שהביא אותי ועוד 50 ישראלים ממורמרים ועייפים למלון שנראה כמו לוקיישן ממבצע אנטבה. אחר כך ב"ספיד בואט" שהביאה אותי לאי הייתי עם עוד ישראלית והחבר האיטלקי שלה שנסעו לאי שהייתי אמור להיות בו כדי לקחת את היאכטה הקטנה שלו להפלגה לאחד האיים הסמוכים. הזוג הזה משמעותי לסיפור בגלל שכשחזרתי לארץ אחרי שמונה עשרה יום הדבר הראשון שקראתי בעיתון הוא שנמצאה הישראלית שהלכה לאיבוד בלב ים עם חברה האיטלקי באזור המלדיביים. אלה היו הזוג מהסירה. קיצר, פעם אחרונה שאני משדרג לביזנס. 

 

פוזיטנו איטליה

הכביש בין אמאלפי לסורנטו הוא אחד היפים באירופה, וביניהם נמצאת פוזיטנו, שהיא המקום שאני הכי ממליץ עליו - גם לזוגות וגם לכותבים. בפוזיטנו אומנם יש מה לעשות והיא יותר מתוירת מהמקומות האחרים שכתבתי עליהם, אך יש משהו במקום הזה שמשלב בצורה מושלמת בתוליות ציורית ותיירות מעצבנת. ה"באלאנס" שם באנרגיות הוא מאוד נכון, כשריח הלימונים והחווות הקטנות של איכרים איטלקיים מסבירי פנים נותנים לך תחושה של חופש בצורה הפשוטה ביותר. בפוזיטנו המלונות יקרים ולכותבים הייתי ממליץ להשכיר איזה חדר קטן בחוות שליד וליהנות מאוכל ביתי איטלקי אותנטי שעולה על כל מסעדה באזור.

 

חופשת כתיבה בארץ 

את רוב פרקי העונה הנוכחית כתבתי בארץ ולא בשום מדינה רחוקה בעולם. יש לא מעט צימרים וחדרי אירוח שיכולים לאפשר לך להתנתק ולהתקדם בכתיבה גם פה, אך יחד עם זאת יש משהו בחופשה בחו"ל שממקד אותך יותר וגורם לך להוציא מעצמך באמת את המיטב. אתה לא חשוף כמו בארץ לתוכניות טלוויזיה שאתה אוהב, אתה מנותק מהמשפחה והחברים ואין לך את הקטע שלראות חדשות הספורט ויציע העיתונות אל תוך הלילה. כותב טוב יכול לכתוב בכל מקום גם בחדר קטן בלי חלון לשום נוף, אבל יחד עם זאת אין דבר שאני יותר ממליץ עליו מלפחות חופשת כתיבה אחת במקום יפה אחר בעולם. תאמינו לי זו תחושת חופש אמיתי.

 

באהבה,

נאור ציון

 
 

לכתבות נוספות במדור "המילה של נאור"» 

 

לכל הפרקים המלאים של החברים של נאור»

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by