מילה של נאור 
הסיפור שמאחורי דז'יגאן ושומאכר 

הסיפור שמאחורי דז'יגאן ושומאכר

 
מילה של נאור |
 

זה התחיל בעלייה לתורה בבית כנסת במרכז תל-אביב והמשיך לאחת מהתקפות הצחוקים הגדולות שידעתי בחיים. אני חייב לדזי'גאן ושומאכר את אחת היציאות הכי טובות וספונטניות שהיו לי, והפרק "הבלינצ'ס ההונגרי" מוקדש לצמד הקומיקאים הזה באהבה רבה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
דז'יגאן ושומאכר. יציאה של החיים
 דז'יגאן ושומאכר. יציאה של החיים 
 צילום: ויקיפדיה 
 

 

לפני קצת יותר מעשור ייצג אותי אדם העונה לשם דורון פרידמן. אותו פרידמן הוא מפיק מסור שגידל הרבה מאוד סטנדאפיסטים ועדיין ממשיך לגדל את הטובים שבהם. באותה תקופה עבדנו ממש צמוד והיינו מאוד קורבים אחד לשני, ובאחת השיחות הוא סיפר לי שהוא נתקל בקלטת אודיו ישנה של צמד בדרנים שהיו להיט מטורף בכל אירופה ובישראל של שנות ה-50.

 

הוא דיבר על בדרני היידיש דז'יגאן ושומכאר. הוא סיפר לי שהוא שמע יציאה שלהם שאני חייב לאמץ ולהשתמש בה בהופעה. הוא אמר שאם נארגן מישהו שיצעק לי "נאור, החנות שלך פתוחה" ואני אענה לו "זאת לא חנות זו מעדניה, ותיזהר שהמוכר לא יצא וישפריץ עליך מים" אז זה יהיה שוס ענק.

 

אני גיחכתי ממש כמו בפרק ואמרתי לו שאין מצב שאני משתמש בזה. במשך חודשים הוא לא הפסיק לשגע אותי עם השטות הזאת ואני הדפתי את ניסיונותיו פעם אחרי פעם. באותה תקופה בנו של אותו פרידמן היה אמור לעלות לתורה ביום שבת בבוקר ואני הוזמנתי לעלייה לתורה. העלייה לתורה הייתה בבית הכנסת ברחוב הרמן הכהן במרכז ת"א והייתה אמורה להתחיל ב-9:00 בבוקר. ביום שישי שלפני הייתה לי הופעה כפולה בצוותא ת"א. הראשונה התחילה ב-22:00 והסתיימה ב-24:45 וההופעה השנייה הסתיימה ב-3 בבוקר ואני הלכתי לישון רק ב-5 בבוקר כשאני גמור מעייפות.

 
בודו. סוג של דז'יגאן ושומאכר מודרני יותר
 בודו. סוג של דז'יגאן ושומאכר מודרני יותר 
 צילום: מתוך התוכנית 
 

 

ביצים קשות, קרקרים ודג מלוח

כיבדתי את אותו פרידמן וידעתי שאין מצב שאני מבריז מהבר מצווה לכן, מצאתי את עצמי  צועד בזיגזג לכיוון בית הכנסת שהיה לא רחוק מהרחוב שבו גרתי. עיניי היו עצומות וכל מה שרציתי זה לבוא להפגין נוכחות ולחזור לישון. לא יכולתי בכלל לדמיין שאני ניצב בפני אחת מהתקפות הצחוק הקשות שהיו לי אי פעם.

 

בית הכנסת היה גדול יחסית וכלל בתוכו כ-70 מתפללים, שרובם היו מבוגרים מאוד. כעבור שעה וחצי שבה הייתי צריך לשחק אותה כאילו אני יודע איפה נמצאים בסידור החגיגה הסתיימה ואני בירכתי את כולם ובאתי ללכתהביתה, אך הרב הראשי של אותו בית כנסת שהיה הרב מצגר ביקש ממני להצטרף לסעודת סיום התפילה ולשמוע דברי סיכום של הפרשה. הצטרפתי לשולחן שכלל את המתפללים הוותיקים של אותו בית הכנסת ואת משפחת פרידמן המצומצמת שמילאה את השולחן בקרקרים, ביצים קשות, ופלים ודג מלוח.

 

הייתי גמור מעייפות ולא שמתי לב שהטיפוסים שיושבים מסביבנו קצת תימהוניים. הייתי בסוג של תרדמת זומבית ופשוט הקשבתי לדבריו של הרב, כשבין משפט למילה עולות בהבזקים תמונות של המיטה שלי עם הפוך והמזגן. בדיוק כשהרב סיים את מילותיו, ואני התחלתי לבצע תנועת קימה הוא פתח במילים "נמצא איתנו כאן היום אדם שעושה מצווה גדולה, אורח חדש בבית שקרוב לאביו של חתן בר המצווה, אדם שנוהג לשמח אנשים ולשמח לבבות" והבנתי שהוא רוצה לברך את חתן הבר מצווה בכמה הלצות.

 

הבטתי לכיוונו של הרב וקלטתי שהוא מנצל את אלוהים כדי לסנג'ר אותי להופעה מול קהל שממוצע הגילאים שלו הוא 75. כולם מחאו כפיים ואני התחלתי איזו ברכה שנגררה מהר מאוד להופעה של יציאות שהיו לי במחסנית החירום למצבים כאלה, ולמזלי קהל הזקנים שהיה סביב השולחן היה קהל קל יחסית והם הגיבו בצורה טובה יותר מהצפוי.

 
 

 

טיימינג קומי זה הכל בחיים

משהו באנרגיה הרדומה שלי גם עבד לטובתי והרגשתי שהרב מצגר מבסוט מהמחווה. מה שלא ידעתי עד לאותו רגע זה שיש אדם נוסף שאני כנראה מאוד מרגיז אותו בגלל אותה הופעה. הסיבה לרוגז הייתה נעוצה בעובדה שעד לרגע בואי הוא היה נחשב לבדרן של בית הכנסת ואני מאיים על ההגמוניה שלו בצורה קשה. אותו אדם היה עו"ד ידוע במקצועו  (לא אחשוף את שמו) ופתאום אני קולט שהוא מנסה לזרוק עליי יציאות כדי להצחיק על חשבוני, ובמילים אחרות - המתפלל המתוסכל למעשה הזמין אותי לדו קרב בדיחות ויציאות. כל יציאה שלו גררה שלוש שלי ולמזלי הכל התלבש ב"וולה". הקהל היה מבסוט כנראה מזה שסתמתי לבדרן המקומי ת'פה, אבל הוא לא הפסיק והמשיך לגרור אותי ליציאות שפשוט התלבשו עליו בול פעם אחר פעם.  בדיוק שחשבתי שהכל נגמר הוא הסתכל על איזור חלציי ואמר משהו שאסור היה לו להגיד. הוא אמר: "מה אתה כזה מבסוט, תראה איך החנות שלך פתוחה".

 

טיימינג קומי זה הכל בחיים ולטיימינג קומי אין מתחרים. פרידמן ואני בחלקיק שנייה הסתכלנו אחד על השני כלא מאמינים ואני שיחררתי במהירות "זו לא חנות זו מעדנייה ותיזהר שהמוכר לא ייצא וישפריץ עלייך מים".

 

מיותר לספר מה קרה אחרי זה. המילים פשוט לא יוכלו להעביר את מה שבאמת קרה שם, והמדהים הוא שאחרי שנרגענו הרב עוד ביקש מאחד המתפללים לקנח בשיר לפתע קם אדם שעד שהוא לא קם לא שמנו לב לקיומו והוא התחיל לשיר את "אל תשלחני לי לעת זיקנה". תאמינו לי בשום אודישן של כוכב נולד לא ראיתם דבר הזוי ומוטרף כזה. תוך חצי דקה הקאנו התקפת צחוק שכללה השתטחות צחוק עם דפיקות על הרצפה. רבע שעה רצוף לא הפסקנו לצחוק מאותו ביצוע מטורף של השיר...

 

מי היה מאמין, שבת בבוקר בבית כנסת ברחוב הרמן הכהן במרכז ת"א והכל בזכות דז'יגאן ושומכאר. הייתי חייב להקדיש להם פרק.

 

מקווה שאהבתם,

בהמון אהבה, נאור

 
 

לפרק המלא של הבלינצ'ס ההונגרי

 

הפספוסים הגדולים של פרק הבלינצ'ס

 

לפוסט של נאור על 10 המקומות הכי טובים בתל-אביב

 

הפרקים המלאים של החברים של נאור לצפייה ישירה בנענע10

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by